fbpx

ילדים לא רבים סתם: למה זה קורה, מתי כדאי להתערב ואיך

אני יושבת בסלון, ברגע נדיר של שקט (טוב, הילדים רואים סרטונים במחשב, בגלל זה השקט). נהנית מהרגע שלי.
פתאום, אני שומעת נהמות מחדר המחשב, של אח בן שבע וחצי ושל אחות בת ארבע וחצי, אחד על השני.
אני נדרכת, מקשיבה, האם זה יעבור לבד? האם זה יסתדר מעצמו? או שנגמר רגע השקט שלי?…
הנהמות הופכות לצעקות. הרגע שלי נגמר.
אין ברירה, אני גוררת רגליים לחדר המחשב: "מה קורה פה חבר'ה?…".
סיטואציה מוכרת?
אני מניחה, שאין בית בעולם, שיש בו יותר מילד אחד ואין בו ריבים בין אחים.
כולנו מתמודדים עם התופעה, לרובנו זה לא קל ואנחנו די חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות.
אז בואו נבין: למה אחים רבים, איזה סוגי ריבים יש, מה כדאי לעשות ואיך.

 

למה אחים רבים אחד עם השני ומה אפשר לעשות עם זה?

ילדים הם יצורים לא בשלים. אין להם בשלות רגשית שמאפשרת התנהגות בוגרת כמו שליטה עצמית,
חשיבה שאינה שחור או לבן, הכלה של שתי מחשבות או רגשות סותרים, מחשבה שנייה וכו'.

כשילד לא בשל חווה רגש מסוים, הרגש בא לידי ביטוי בלי סינונים. השמחה תתפרץ ממנו. הבהלה תבוא לידי ביטוי. יראו עליו את התלהבות וכשהוא מתוסכל הוא יביע תסכול.

תסכול אצל ילדים הופך לעתים קרובות לאגרסיביות. אם יש ילד מתוסכל וקצת אגרסיבי ובמקרה, יש לו אח בסביבה, באופן טבעי, התסכול והאגרסיביות יופנו כלפיו. לפעמים, הם גם יופנו כלפי ההורים, אבל מול אח, זה הרבה יותר נפוץ. הכיצד?
כשילד מפנה כלפינו תסכול ואגרסיביות, הוא עלול לחוות את התגובה שלנו כפרידה. לכן, יעדיף לפעמים להימנע מכך.
לעומת זאת, כשהוא מפנה את התסכול והאגרסיביות כלפי אח או אחות, גם אם הוא יחווה מהם פרידה, היא לא תבהיל אותו כמו פרידה מאיתנו.

 

איך מבחינים בין סוגי ריבים שונים?

ישנם שני סוגי ריבים בין אחים: הסוג הטבעי והנורמלי והסוג ההישרדותי.
הסוג הטבעי והנורמלי, שאין באמת דרך להימנע ממנו אבל יש דרכים להתמודד איתו, הוא כמו שתואר למעלה: ריב שהוא תוצאה של תסכול מתפרץ, שמצטבר באופן טבעי אצל כל ילד. החיים מזמנים הרבה תסכולים לילדים, נרצה או לא והאנרגיה הזו חייבת לבוא לידי ביטוי.
ילד מתוסכל מאד יכול "לכפכף" את אח שלו שעובר לידו, להתפרץ עליו באמצע משחק, להציק לו וכו'. פשוט, מפני שיש בו את האנרגיה החזקה הזו והוא לא שולט בהתפרצות שלה.
זה חלק ממערכת יחסים. מה שחשוב הוא לשדר שאין בהתנהגות הזו משהוא חריג. לא לשדר לילדים שיש בעיה במערכת היחסים שלהם, זה נורמלי לריב ובאופן טבעי להשלים. כל עוד ההורה לא מבוהל ומיואש מהמצב האחים יחזרו כל פעם מחדש לחיבור ולחברות.

 

סוג הריבים השני, ההישרדותי, הוא ריב על רקע חוסר ביטחון של הילד בהיקשרות איתנו. ריבים אלו הם ריבים על "המקום" בבית. ילד שאינו בטוח בהיקשרות איתנו, יקנא באחיו ויקנא כשיראה מחוות של אהבה שלנו לאחיו. למעשה, הוא מתוסכל מעצם תחושת הפרידה מאיתנו והוא נלחם באחיו על המקום שלו מולנו.

הרבה פעמים אפשר לראות מצבים כאלו אחרי הולדת אח חדש. הקלפים נטרפים וכל אחד מוצא מחדש את מקומו במשפחה. הולדת אח מלווה הרבה פעמים בחוויית פרידה מאמא ואבא, שזמינים פחות ולכן מעוררים הישרדות ובהלה.

 

איך עוזרים לאחים לריב פחות?

גם אם הריבים טבעיים וגם אם הם באים ממקום הישרדותי, הפתרון הוא תמיד – חיזוק ההיקשרות שלנו עם כל ילד.
כשאנחנו מחזקים את ההיקשרות שלנו עם כל ילד, אנחנו הופכים לשמש, שסביבה מסתובבים הכוכבים. אנחנו מרכז הכובד. כל ילד מחובר אלינו בקו ישיר וכך יוצא שהם פחות חגים אחד סביב השני.
כשילדים חגים אחד סביב השני, בלי מבוגר אחראי שהם חגים סביבו, יש יותר פוטנציאל לבלגן ולריבים.

 

אם ילד מרגיש שהמקום שלו מולנו לא בטוח ולא יציב, חיזוק ההיקשרות כמובן ייתן לו תחושת ביטחון ומנוחה.
כך שבכל מקרה, חיזוק ההיקשרות של הילדים אלינו, מפחית את רמת החיכוכים בניהם.
ובכל זאת, חשוב לזכור, שאין מצב כזה שאחים לא רבים בכלל, חוץ מאשר בלילה כשהם ישנים 😉

 

מה כדאי לעשות במצב של ריב?

לגישתנו, חשוב להתערב, מהסיבה הפשוטה, שהם ילדים ועדיין אין להם מיומנויות חברתיות לפתירת קונפליקטים.
מכיוון שזמן של ריב הוא זמן שהרגשות חזקים ושולטים, מבוגר עם רציונל יכול תמיד לעזור:

• כשיש ממש אלימות, כדאי פשוט להפריד פיזית: להרחיק אחד מהשני ולחכות שהרוחות יירגעו קצת.

• אפשר לתווך ולהסביר אותם אחד לשני: "אתה רצית ככה והוא רצה ככה", "הוא עשה לך ככה ואתה חשבת ש…".

• לעזור להם למצוא פתרונות יצירתיים: "תספור עד עשר ואז תתחלפו", "תראו משהו שאתה בוחר ואחר כך אתה תבחר…".

• לפעמים, צריך פשוט להציב גבול ברור: "עם זה אי אפשר לשחק עכשיו, אפשר לשחק בזה או בזה" וכו'.

 

לסיכום:

ריבים בין אחים, זה דבר בלתי נמנע. העבודה שלנו כהורים, היא בעיקר על הקשר שלנו עם כל ילד.
חשוב לשים לב, האם יש לנו ילד מתוסכל במיוחד בבית, שבאופן קבוע מייצר מריבות עם אחיו.
במקרה כזה, נרצה לעזור לאותו ילד, לשחרר את האגרסיביות בדרכים לגיטימיות, שלא כוללת הצקה ופגיעה באחים ולהוביל אותו לתהליך של הסתגלות.
כשכל ילד מרגיש בטוח בהיקשרות שלו איתנו וכשהוא במנוחה ולא חווה תסכול גבוה במיוחד, יהיו הרבה פחות ריבים בבית.

אם אתם זקוקים לעזרה ורוצים להביא עוד שקט ושלווה לבית, מוזמנים להצטרף לתכנית הדגל שלנו להורים.

אהבתם את המאמר? שתפו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שווה לקרוא גם את זה:

גיל שנתיים הנורא

כמעט ואין הורה שלא מרגיש את השינוי שחל בילד שלו באיזור גיל שנתיים. בדר"כ, עד אז, הילד הולך אחרינו בקלות, נשמע לנו, משתף פעולה. קל

קרא עוד »

קבלו מאיתנו מתנה

מיני קורס חינמי בנושא ילדים רגישים