הגעתי להורות והיקשרות אחרי מסע של שמונה חודשים שבהם חיפשתי ללמוד הדרכת הורים.

הייתי בכל מיני ערבי חשיפה של כל מיני תוכניות אך שום דבר לא הרגיש לי "הדבר הנכון", אפילו כמעט סגרתי לימודים ואז בעלי אמר לי 'זה לא מרגיש לך נכון, אז למה את סוגרת?!'

הקשבתי לו וללב שלי. יום אחד אחותי מתקשרת אלי ואומרת לי שהילה והדסה פתחו תוכנית לימודים וכדאי לי להתרשם, באותה תקופה היא היתה רשומה לתוכנית ליווי הורים (המומלצת). באותם רגעים לצערי לא הכרתי את הילה והדסה ולא הכרתי את הגישה, אם הייתי מכירה זה היה מאוד עוזר לי עם הבכור הרגיש שלי.

אחרי שקראתי והחקרתי קצת, עשינו שיחת הכרות ובדיקה האם זה צעד נכון לשני הצדדים, ב"ה נרשמתי לתוכנית ואני כ"כ שמחה שעשיתי זאת.

כמטפלת אני נפגשת עם הורים בתדירות גבוהה והרגשתי שאני צריכה עוד כלים כדי שהטיפול השלם יהיה אפקטיבי יותר.

כיום, אחרי שסיימתי את הלימודים, המפגשים עם ההורים קיבלו נופח אחר, ההסתכלות שלי על המפה המשפחתית קיבלה עוד זוויות מחשבה וכלים מעשיים לבית, ההדרכות נהיו עמוקות יותר. ההסתכלות שלי על מה קורה בתוך חדר הטיפולים והעבודה על הקשר התהדק. כמו כן, גם השיח עם הצוות החינוכי העמיק ואני יכולה להעניק גם להם כלים לעבודה.

שלא לדבר על כל הרווח המשפחתי שקיבלנו, ההסתכלות שלי על הבית שלי, הכנה לאח חדש והסתגלות, להבין טוב יותר את הבכור הרגיש שלי ואת הצורך הבסיסי של כולנו להיקשרות בטוחה, גם בזוגיות.

ב"ה זכיתי לקבוצת לימודים מדהימה, אנשים מיוחדים, מכל גווני הקשת, כל אחד העשיר בתחום ידע שלו וכל אחד ואחת היה חשוב בנוכחות שלו. הילה והדסה היו רגישות, מקצועיות ויחד עם זאת חדורת מטרה ללמד ולהעניק לנו את כל הידע שניתן במסגרת הזמן, הן תמיד היו זמינות ועדיין זמינות לכל שאלה וכל התייעצות. הן אפילו הוסיפו לנו מספר מפגשים מעבר לסילבוס כדי להעמיק את החומר בנושאים מסוימים. הלימודים בזום, לי אישית היו מאוד טובים, הרגשתי שמתגבשת קבוצה למרות הזום. כיום אנחנו ממשיכים את הקשר ונפגשים פעם בשבוע- שבועיים.

אני מאוד שמחה שהקב"ה כיוון אותי להגיע לבית שנקרא הורות והיקשרות, גם אחרי שהלימודים הסתיימו אני מרגישה בנוח להתקשר להילה והדסה ולהתייעץ והן מצידן חושבות איך לעזור לנו להתפתח ולהתפרסם ולהביא את השליחות שלנו ובמסע החיים יש עליות ומורדות אבל כשיש ידע ורצון ועיניים טובות גם על עצמנו, קל יותר לצלוח את האתגרים