fbpx

3 טיפים חשובים להתמודדות עם הרטבת לילה אצל ילדים

בואו נדבר על זה – אחד האתגרים בהורות שהכי קשים לנו הלהורים – הוא הנושא של הרטבת לילה.
יש איזושהי בושה סביב העניין הזה, של הרטבות לילה, בעיקר של הילדים, אבל גם שלנו, ההורים.
איך זה שהילדים עדיין מרטיבים, מה עשינו לא בסדר?
אנחנו כל כך אוהבים את הילדים שלנו אבל לא תמיד מצליחים להבין מה עובר עליהם,
לא גופנית ולא רגשית וזה בסדר גמור להודות בזה, זו לא בושה וזה לא הופך אותנו להורים פחות טובים.

אז קודם כל חשוב לדעת, שזו תופעה נפוצה, שהרבה ילדים חווים.

הדבר הכי חשוב לנו שתיקחו מהמאמר הזה, הוא שאין פה שום עניין מודע של הילד.
הוא לחלוטין לא אחראי על המצב וזה לא בידיו, כך שאין טעם לדבר איתו על זה באופן רציונלי.
חשוב להבין, שאי אפשר להעביר את האחריות לטיפול – אליו. זה פשוט לא בשליטתו.

אם נשמיע אפילו נימה קלה של ביקורתיות, אם נכעס עליו, אם נדרוש ממנו, שידאג לעצמו, זה רק עלול להחריף את המצב
ולעורר עוד בהלה במוח. ההרטבה במקרה הזה מגיעה מהמוח וזה דווקא בידי ההורה לשנות את המצב.

 

אז איך מתמודדים עם הרטבת לילה?
אם ניסיתם עד כה כל מיני פתרונות התנהגותיים או רפואיים ומשהו עדיין לא עובד עבורכם,
אתם מרגישים שאתם מפספסים משהו ויש בכם עוד תקווה שאפשר לשנות,
בואו קודם כל נבין – למה זה קורה.

 

הרטבה בלילה: למה זה קורה?

אז הילד חזר (או ממשיך) להרטיב בלילה, גם אחרי שהגיע לגיל הגמילה הממוצע.
למה זה קורה? בהנחה שניגשתם לרופא/ה להיבדק ושללתם בעיה פיזיולוגית, חשוב להבין, שמערכת הבהלה במוח של הילד,
משפיעה מאוד על אפשרות השליטה בסוגרים.

כשילד חווה בחייו חוויות, המעוררות במוח בהלה, חוויה נקודתית שעוררה בהלה או חוויות יומיומיות מתמשכות,
כמו למשל: פרידות תכופות וממושכות מאבא ואמא, פרידות רגשיות – כשאמא, אבא או כל דמות סמכותית אחרת כועסת יותר מידי, חסרת סבלנות כלפיו וכו', או כשהילד רגיש במיוחד ובמקרה הזה, גם חוויות נורמטיביות כביכול,
יכולות לעורר את מערכת הבהלה, בעוצמה גבוהה במוח (מתח לקראת אירוע מסוים, שינויים גדולים או מעברים),
עלולים להשפיע על הילד וליצור פחות שליטה בסוגרים, שזה אמנם עניין פיזיולוגי, אבל הוא גם לגמרי עניין רגשי.

 

מתי התופעה יותר נפוצה?

הרטבת לילה עשויה לתעתע, מאחר ולא תמיד היא מתרחשת בצורה עקבית. יש תקופות שיש בהן פחות הרטבות.
בדרך כלל, אלה תקופות בהן הילד חווה יותר מנוחה רגשית, למשל, במהלך החופש הגדול.
זאת מאחר ובמסגרת הלימודית, יש הרבה יותר מקורות לבהלה.
תקופות נוספות כאלה הן כשאנחנו ההורים יותר רגועים ולכן האווירה בבית רגועה, לעומת תקופות בהן יש הרבה מתח באוויר,
ריבים מרובים וחוסר שקט כללי.
עוד גורמים שעלולים להשפיע: מעבר דירה, לידת אח חדש, כניסה למסגרת חדשה או כל שינוי משמעותי אחר בחייו של הילד.

 

מה אפשר לעשות?

אם אנחנו מזהים שהילד שלנו הוא ילד רגיש, או מבינים שהילד שלנו מתמודד עם משהו ש"גדול עליו" רגשית
(כמו חוויות בגן שמעוררות יותר מידי בהלה או פרידה ארוכה מידי), או אם אנחנו מודעים לכך שהילד חווה הרבה פרידה רגשית (כשאנחנו כועסים לעיתים קרובות, חסרי סבלנות, ביקורתיים וכו'),
יש לנו את היכולת לשנות את התנאים היומיומיים, כדי להפחית אצל הילד את מידת הבהלה:

נתחיל בזה, שהילדים שלנו צריכים להרגיש שאנחנו בצד שלהם, תמיד. זה מה שנותן להם תחושת ביטחון,
הרגשה שאנחנו מבינים אותם, לא מביישים אותם ולוקחים אחריות על הטיפול בהם.
הביטחון שהם חשים כשאנחנו לצידם, מוריד את הבהלה וזה כבר מתחיל תהליך של מנוחה במוח.

חשוב לא לבייש ילד שמרטיב בלילה.הוא גם ככה מתבייש וצריך דווקא לנרמל את המצב עבורו, למשל, להגיד:
"זה נפוץ שילדים בגיל הזה מרטיבים לפעמים. זה ממש בסדר. אנחנו נדאג לזה. אל תיתן לזה להטריד אותך".
ככל שהילד ירגיש יותר בטוח, מטופל ומוגן על ידי הוריו, כך הבהלה יורדת.

כדאי להתבונן ביומיום של הילד ולנסות להבין, עם מה קשה לו להתמודד. אולי הוא חווה משהו בבית הספר שמעורר בו בהלה?
יכול להיות שהוא לא רואה את אמא ואבא מספיק זמן במשך היום? יתכן שהוא ילד מאד רגיש ואנחנו מצפים שישתלב באורך החיים שלנו,
אבל הוא לא מתאים לו וזקוק למשהו קצת שונה, לקצב אחר, ליותר חיבור וקשר?
אנחנו יכולים להקל על המוח של הילדים שלנו, להוריד מהם את סף הבהלה ובכך לשפר מאד את מצב ההרטבות.

 

לסיכום

חושבים שהילד לא עצמאי? לא משתף פעולה? שניתן לפתור הרטבות לילה בעזרת טבלה עם מדבקות על התנהגות טובה?
לפי הגישה האמת היא שזה פחות העניין. מדובר בתהליכים ריגשיים שהילד עובר ובעצם כל המשפחה כולה.

יש עוד הרבה מה להבין על הרטבות לילה, מפני שהרטבה היא רק סימפטום למשהו עמוק הרבה יותר.
בדרך כלל, ילדים שנוטים להרטבת לילה, הם ילדים עם רגישות יתר וזה נושא שלם בפני עצמו.
אבל בכל זאת, אנחנו מקוות ששפכנו מעט אור על הנושא שמטריד לא מעט הורים.

 

להתייעצות נוספת, מוזמנים ליצור קשר.

אהבתם את המאמר? שתפו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שווה לקרוא גם את זה:

גיל שנתיים הנורא

כמעט ואין הורה שלא מרגיש את השינוי שחל בילד שלו באיזור גיל שנתיים. בדר"כ, עד אז, הילד הולך אחרינו בקלות, נשמע לנו, משתף פעולה. קל

קרא עוד »

קבלו מאיתנו מתנה

מיני קורס חינמי בנושא ילדים רגישים