כהורים: אנחנו קונים, מלבישים, מארגנים, מסיעים, מחזירים, מאכילים, משכיבים… אבל יש לנו עוד תפקיד אחד, ממש חשוב, שלא כולם מודעים אליו וזה – שדכנים. לא, אנחנו לא מתכוונות למציאת שידוך לחתונה 😉 אלא שידוך בין הילד שלנו לבין דמות היקשרותית אחרת, כשאנחנו לא בסביבה.
אומרים ש"צריך כפר שלם כדי לגדל ילד" ובגישה ההיקשרותית מדברים על "כפר היקשרותי",
כלומר, שהילד ירגיש שהוא נמצא בקרב משפחה כשהוא בנוכחותם.
אז למה משדכים, למי ואיך? המשיכו לקרוא.
למה יש צורך בשידוך?
ילדים זקוקים למערכת יחסים בטוחה ועובדת כדי להיות במנוחה רגשית ולא לתפקד מתוך הישרדות.
כך, הם יכולים להיות פנויים להיות ילדים ולא לדאוג, אם ההקשרויות שלהם עובדות או לא.
כשהילדים שלנו נמצאים איתנו, ההורים, אנחנו יודעים שהם נמצאים בתוך מערכת יחסים בטוחה.
כאשר הם לא נמצאים איתנו, לדוגמה כשאנחנו בעבודה או יוצאים לסידורים או לבילויים, התפקיד שלנו, הוא לדאוג שהם עדיין נמצאים בתוך מערכת יחסים בטוחה וטובה.
מכיוון שאנחנו המבוגר האחראי בסביבה ואנחנו יודעים כיצד לייצר מערכות יחסים ויודעים עם מי ליצור אותן, זה בהכרח התפקיד שלנו, לעשות זאת עבורם.
גם כשהילדים הולכים לסבא או סבתא, או אפילו פוגשים חבר מהגן, כביכול, האדם מוכר. אבל אל תכעסו על הילד אם לא מיד נוצר חיבור. יש ילדים שיותר זקוקים לפעולת השידוך, שתקל עליהם במעברים ותזכיר להם, שניתן לסמוך על אותו אדם.
למי משדכים?
למי אנחנו בעצם משדכים את הילדים שלנו?
לכל מבוגר אחראי שמשגיח או שמטפל בהם, כשאנחנו לא בסביבה.
זה יכול להיות סבא, סבתא, מורה, גננת, מטפלת, בייביסיטר ועוד.
כשאני משדכת, אני בעצם מטפחת ומחזקת את מערכת היחסים בין הילד לבין המבוגר, שאמור להיות אחראי עליו,
כשאני לא בסביבה. אפילו אם אני כן בסביבה, אבל רוצה שהילד ירגיש מוגן ובטוח, לדוגמה כאשר הולכים לרופאה.
