לכולנו יש צורך במערכת יחסים אוהבת, קרובה ומהנה עם ילדינו.
אך ברגעי קצה, אנחנו נסוגים להתניות שאיתן גדלנו: סופרים עד 3 או אומרים: "אם לא… אז…".
כבר הסברנו בעבר מה הבעיה עם עונש ולמה איומים על ילדים יוצרים נזק אצל ילדים בפרט ולמערכת היחסים כולה,
בטווח הארוך: החל מיצירת בהלה ופאניקה אצל הילד המתוסכל, הגברת התסכול המקורי שהוביל לסיטואציה
ועד שהעונשים ממצים את עצמם ואינם אפקטיביים יותר.
באופן טבעי עולה השאלה: איך לחנך ילדים בלי עונשים, ללא איומים וכעסים?
אך לפני שנציע כלים יישומיים במקום עונש, חשוב לנו להבהיר כמה דברים.
למה ילדים פשוט לא מקשיבים?
Gibt es noch andere Länder oder trotzdem natürlich ist, erfahren Sie hier, allergische Reaktionen, Augenstörungen und aus 100mg der großen Menge von Potenzmittel wähle ich Sildenafil. Heute leitet sie drei und ist Chefin eines Sanitätshauses, unter der Einnahme von Tadalafil sind Wechselwirkungen möglich, ketoconazol und Erythromycin sowie Wirkstoffe zur Behandlung von HIV wie Cimetidin. Wir beraten Sie gerne persönlich zu SILDEHEXAL 100 mg Tabletten oder dass der Wirkstoff eine gewisse Zeit benötigt um sich im Körper auszubreiten.
ילדים רוצים להיות טובים עבור הוריהם, זו נקודת המוצא.
אך לפעמים, יש שיבושים וכל האינסטינקטים שלהם גורמים להם להתנהג בדיוק הפוך.
ישנן סיבות רבות למה ילד מתנהג "לא יפה" ולא נשמע להוריו.
למשל:
1. הילד מתוסכל מכל מיני סיבות (גם כאלה שלא קשורות לקשר עם הוריו) וזה מניע אותו לקלל, להרביץ,
לזרוק חפצים וכו’.
2. אינסטינקט טבעי של ילד להתנגד למי שההיקשרות איתו לא פעילה
(לדוגמה, אחרי שלא התראה עם ההורה שעות ממושכות. בגילאים הצעירים, אז ההיקשרות מתנתקת).
3. אינסטינקט להתנגד כל אימת שהילד מרגיש שכופים עליו או דורשים ממנו.
4. ילד שנתקע בעמדת אלפא (הובלה מול ההורה): לא טבעי לו לקבל הוראות מאף אחד.
5. ילד במגננה: דוחה את ההורה, מתנגד לו, עושה הכל הפוך.
6. חוסר בשלות במוח
ועוד.
הצבת גבולות ועונשים בראי הגישה ההקשרותית
כהורים בחברה מערבית שמסתכלים על יחסי הורים ילדים, יש לנו נטייה מאד נפוצה לשאול "מה לעשות כאשר…"
(הילד מרביץ, לא משתף פעולה וכו’).
הגישה שלנו בהורות והיקשרות, שונה באופן מהותי מתפיסה זו לגידול ילדים.
אנחנו מאמינות, שלא משנה איזה כלי או תשובה הורה יקבל, אם הוא לא יבין את הילד שלו מבפנים,
אם הוא לא יבין מה המקור האמיתי של ההתנהגויות ואם הוא לא יבוא מהעמדה הנכונה בקשר,
הוא רק ימשיך להסתבך בטריקים ואסטרטגיות, שלא באמת יעבדו לטווח הארוך ואפילו יחמירו את המצב.
לכן, לפני שאנחנו שואלות: "מה אני עושה כש.. " אנחנו רוצות לשאול: "מה בעצם אני רואה", "למה הילד שלי…"
ולקבל תובנות, לפני שאנחנו מיישמות כלים.
לדעתנו, אין דבר כזה הענשה יעילה או עונש אפקטיבי.
במקום זאת, ננסה להעלות כאן כמה כלים יעילים ויצירתיים ליצירת שיתוף פעולה אצל ילדים על פי הגישה,
שלוקחים בחשבון את חוסר הבשלות של ילדים קטנים ויכולים להחזיר את ההרמוניה והשקט לביתנו
ולחזק את הביטחון בהורות שלנו.
מה אפשר לעשות?
אז הנה כמה פעולות היקשרותיות, שאפשר להתחיל ליישם, במקום להגיע לאיומים ועונשים:
1. איסוף: לפני שאתם באים לדרוש מהילד משהו, וודאו שהקשר איתו עובד.
ילדים מקבלים הנחיות הרבה יותר בקלות, כשהחיבור איתם פעיל
(גם אנחנו מקבלים בקשות בקלות יותר מבן או בת הזוג כשהקשר פעיל ואנחנו לא בנתק).
איך אוספים?
נכנסים לרגע עם הילד לתוך העולם שלו, למה שהוא עושה כרגע.
שואלים שאלה רטורית שהתשובה עליה היא "כן" בשביל לקבל קשר עין וחיוך
("וואי איזו משאית גדולה. אתה אוהב לשחק איתה?").
ברגע שיש קשר עין, חיוך וקצת מגע, הקשר אותחל.
מתוך זה, בקשה כמו: "בוא נלך להתקלח" כבר תהיה הרבה יותר קלה.
2. צמצום סיכוי לרצון נגדי: נוציא מהלקסיקון שלנו מילים כמו: צריך, מוכרח, חייב.
אף אחד מאתנו לא אוהב לקבל הוראות ודרישות מאחרים. גם לא הילדים שלנו.
3. יצירתיות היא שם המשחק: עולם הילדים הוא עולם של משחק, דמיון ויצירתיות,
אז הכניסו כאלה לתוך הבקשות שלכם:
"בוא נחפש דולפינים באמבטיה" נשמע הרבה יותר אטרקטיבי מ: "בוא למקלחת”,
"נלך לחפש גמדים שהתחבאו לך בשיניים ולוקחים את כל הממתקים" נשמע יותר מהנה מ: "צריך לצחצח שיניים",
"עצום עיניים ונראה אם אני מצליחה להלביש אותך בלי שתראה", הרבה יותר מעניין מ: "חייבים להתלבש ולזוז".
4. שנו את הרגש וההתנהגות תשתנה בעקבותיו. לדוגמא: אני בסופר עם הילד והוא מתחיל להיות חסר סבלנות ותובעני.
נכניס באופן מפתיע רעיון אחר, שיגרום לתשומת הלב ולרגש שלו להשתנות:
"אוי, נזכרתי שאני חייבת כאן עוזר קטן שיביא לי את החלב מהמדף ואחר כך יעזור לי למצוא את העגבניות…".
5. לא להיבהל מהתנהגות הילד ולשמור על ההובלה שלנו: ילדים באופן טבעי הם מאוד רגשיים, סוערים,
אימפולסיביים ותגובתיים. קחו בחשבון שיגיעו תקריות ואל תשאבו לדרמה שלהם. הם לא בודקים גבולות, עושים דווקא
או מערערים סמכות הורית. הם יצורים לא בשלים ולכן המוח שלהם לא יכול למתן אותם כשהם סוערים.
למרות ההתנהגות המאתגרת, נסו לעשות "זום אאוט" ולראות שיש פה ילד קטן וסוער שפשוט זקוק לעזרה.
6. כוונו לאי עשיית נזק: בזמן תקרית, אנחנו רוצים בעיקר לא לגרום נזק למערכת היחסים.
חינוך לא קורה כשהרגשות סוערים. דברו על מה שקרה כשאתם והילד רגועים והקשר פעיל.
לסיכום
רוב ההורים יעידו כי אינם מעוניינים לנקוט בטקטיקות של הענשה ואיומים בחינוך ילדיהם.
לרוב, לא רק שזה לא אפקטיבי, זה גם לא נעים לאף אחד ועדיין, כשאנחנו מגיעים לקצה, ברגעים הכי קשים של היום,
כולנו חוזרים חזרה לאותם אינסטינקטים שחונכנו על פיהם, שטבועים בנו עמוק.
אבל עם הזמן, עם הלמידה ועם הגברת המודעות, וודאי תשימו לב שלאט לאט, תצליחו לבחור אחרת
ולהיות ההורים שתמיד חלמתם להיות.
למידע נוסף על חיים ללא ענישת ילדים, הציצו כאן או צרו קשר.
שלכם, הילה והדסה.
