fbpx

5 טיפים למצבי חירום: לשמור על החיבור גם במצבי לחץ

"כל היום אני צועקת ומאיימת, אני שונאת את זה";
"לפעמים בא לי פשוט להתפטר";
"נמאס לי כבר, הבלגן חוגג, הילדים לא מקשיבים".

הסיטואציות האלה, שמשותפות להורים רבים, הרבה פעמים מעוררות בנו רגשות אשם ותחושות קשות.
הרבה הורים חווים אותן וחיים איתן, יום יום, מתוך איזושהי תחושה של "אין ברירה" או של "ככה זה", בשגרה.
ברור לנו שאנחנו אוהבים את הילדים שלנו יותר מכל דבר אחר, אבל בכל זאת הרבה פעמים כשאנחנו איתם,
אנחנו מגיעים למצבי קצה.
אורח החיים שלנו היום, לא תורם לתחושת השלווה והמנוחה שלנו. אנחנו עייפים, אנחנו מתוסכלים ממתחים,
שקשורים בקריירה ופרנסה.
נוסיף לזה את המצב הביטחוני, מגפה עולמית – לא חסרות סיבות שיפריעו לנו להיות 100% בקשב ובמוכנות,
למלא צורך של יצור חי אחר.

אז יש לנו 5 טיפים, יעילים, שיעזרו לכם לשמור על יותר יציבות ושקט פנימי, להשיג יותר שיתוף פעולה,
להצליח לשלוט בסיטואציה ולא להיות מנוהלים על ידי רגשות ודחפים.
מה שנדרשת כאן היא מודעות ולאחר מכן – בחירה:
לבחור בדרך אחרת, לגבור על הדפוסים הישנים ולנסות לשמור על הקשר והחיבור לילדינו.

 

חשוב לזכור – הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על החיבור, לשמור על הקשר

הילדים שלנו זקוקים לנו ולקשר איתנו.
הם צריכים אותנו יציבים מולם, לא תגובתיים או אימפולסיביים, הם זקוקים להובלה הבטוחה שלנו,
ובעיקר, הם זקוקים לידיעה, שלא משנה מה הם יעשו או איך הם יתנהגו, הקשר ביננו לא יתנתק
ויצליח להכיל את המשברים והקשיים.
גם בסיטואציות ממש מאתגרות, גם כשנחצים גבולות.
זה לא שאין מקום להצבת גבולות, בוודאי שיש, זה אחד מתפקידנו כהורים להציב גבול כדי לשמור על הילדים שלנו,
אבל גם את זה צריך לעשות בלי לנתק את הקשר ביננו.

 

5 טיפים למצבי לחץ, כשרוצים להתמודד עם אתגר תוך שמירה על החיבור

כלים שיסייעו לכם לעבור את הרגעים הקשים, בלי לפגוע בילדים ובלי לפגוע במערכת היחסים שלכם איתם:

1. כשאתם מרגישים שאתם עוד שנייה "מאבדים את זה", שנו אוירה
לכו לשטוף פנים, להכין קפה, להתקלח, להוריד את הכלב (אם הילד לא לבד) או כל דבר אחר שרגע יאפשר לכם לנשום
ולפעול מתוך שליטה עצמית ורציונל. אתם לא נסוגים כאקט של ניתוק, כי נמאס לכם, או כי אתם כועסים, אלא כי
"יש לכם רגע משהו לעשות". אם אתם מרגישים שהתגובה שלכם תיצור נזק עדיף לצמצם את ההורות באותו רגע.
כמובן שלא תמיד הילדים שלנו "ישחררו" אותנו בקלות, לפעמי אי אפשר לומר "אני עוד מעט חוזרת" והילד יוכל להכיל את זה.
זה תלוי סיטואציה כמובן.

 

2. במקום לנסות לשנות או לשלוט בילדים, נסו לשנות את הסיטואציה או את הרגש שלהם, וכך ההתנהגות תשתנה
תציעו :"אני מכינה שוקו, מי רוצה להצטרף?", שימו איזה שיר שגורם לכם לחייך ותראו איך זה מדביק את מי שמסביב.
אם זה ילד קטן שמשתולל, קחו אותו ביד וצאו להליכה קטנה שתשנה את הרגש. אפשר גם לעשות משהו מאד לא צפוי,
כמו פתאום לשיר אופרה או לעשות תנועות מצחיקות, אפשר להכניס אלמנט של משחק מצחיק לסיטואציה.
ההפתעה מחליפה את הרגש אצל הילד ולכן ההתנהגות שלו משתנה בהתאם.

 

3. תכינו את עצמכם מראש, כדי לא להיות מופתעים
אם נעצור רגע ונחשוב על זה, אנחנו הרי יודעים מה הזמנים הקשים של היום עם הילדים שלנו, בדרך כלל הם חוזרים על עצמם:
הכניסה למקלחת, ההליכה לישון, העייפות בצהרים…
נסו להחליט מראש מה אפשר לעשות כדי שיהיה יותר קל: אולי להקדים את שעת המקלחת ואת שעת ההשכבה,
אולי להכין משחק כלשהו לזמן אמבטיה, אולי להכין מוסיקה שקטה לשעת השינה…
אתם מכירים את הילדים שלכם וחווים את הסיטואציות האלה איתם כל יום, תנסו לחשוב מראש מה עובד להם.
השתמשו הרבה במשחק ודמיון.

 

4. תזכרו שאף פעם שלא מחנכים בזמן תקרית
אין מה לנסות להכניס שכל לילד שנמצא בסערת רגשות. חינוך קורה רק כשנרגעים, בזמן של חיבור.
נסו לעבור את ה"תקרית" בלי לפגוע בקשר ואחרי שכולם נרגעו, נסו לדבר על מה שהיה. זה כמובן תלוי גיל.

 

5. נסו לא להתערבב רגשית
קשה להם, משעמם להם, הם רבים, הם מטפסים על הקירות או מרביצים אחד לשני.
אל תיבהלו, להציב גבולות ממקום רגוע ובטוח, בלי להיכנס לדרמה ולהשתגע.
זכרו שלא כל תסכול צריך לפתור, לפעמים חשוב לתת מקום לביטוי של תסכול (בדרך מקובלת) ולהיות שם בשבילם,
לנחם ולעזור להם להתאושש.

 

לסיכום

אם התחברתם לדברים ואתם מרגישים שהגיע הזמן שלכם להצטרף אלינו למסע אל לב הילדים שלכם,
מסע שיוביל אתכם להיות הורים יותר בטוחים, מחוברים ופחות תגובתיים,
הורים שמבינים את הילדים שלהם מבפנים ונותנים להם מענה עמוק וקשר טוב ובטוח, אנחנו כאן בשבילכם!
מזומנים לסמס לנו ונתאם שיחת היכרות 🙂

הדסה – 0522340410
הילה – 0546546969

מחכות לכם❤

אהבתם את המאמר? שתפו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שווה לקרוא גם את זה:

גיל שנתיים הנורא

כמעט ואין הורה שלא מרגיש את השינוי שחל בילד שלו באיזור גיל שנתיים. בדר"כ, עד אז, הילד הולך אחרינו בקלות, נשמע לנו, משתף פעולה. קל

קרא עוד »

קבלו מאיתנו מתנה

מיני קורס חינמי בנושא ילדים רגישים