"כל היום אני צועקת ומאיימת, אני שונאת את זה";
"לפעמים בא לי פשוט להתפטר";
"נמאס לי כבר, הבלגן חוגג, הילדים לא מקשיבים".
הסיטואציות האלה, שמשותפות להורים רבים, הרבה פעמים מעוררות בנו רגשות אשם ותחושות קשות.
הרבה הורים חווים אותן וחיים איתן, יום יום, מתוך איזושהי תחושה של "אין ברירה" או של "ככה זה", בשגרה.
ברור לנו שאנחנו אוהבים את הילדים שלנו יותר מכל דבר אחר, אבל בכל זאת הרבה פעמים כשאנחנו איתם,
אנחנו מגיעים למצבי קצה.
אורח החיים שלנו היום, לא תורם לתחושת השלווה והמנוחה שלנו. אנחנו עייפים, אנחנו מתוסכלים ממתחים,
שקשורים בקריירה ופרנסה.
נוסיף לזה את המצב הביטחוני, מגפה עולמית – לא חסרות סיבות שיפריעו לנו להיות 100% בקשב ובמוכנות,
למלא צורך של יצור חי אחר.
אז יש לנו 5 טיפים, יעילים, שיעזרו לכם לשמור על יותר יציבות ושקט פנימי, להשיג יותר שיתוף פעולה,
להצליח לשלוט בסיטואציה ולא להיות מנוהלים על ידי רגשות ודחפים.
מה שנדרשת כאן היא מודעות ולאחר מכן – בחירה:
לבחור בדרך אחרת, לגבור על הדפוסים הישנים ולנסות לשמור על הקשר והחיבור לילדינו.
חשוב לזכור – הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על החיבור, לשמור על הקשר
הילדים שלנו זקוקים לנו ולקשר איתנו.
הם צריכים אותנו יציבים מולם, לא תגובתיים או אימפולסיביים, הם זקוקים להובלה הבטוחה שלנו,
ובעיקר, הם זקוקים לידיעה, שלא משנה מה הם יעשו או איך הם יתנהגו, הקשר ביננו לא יתנתק
ויצליח להכיל את המשברים והקשיים.
גם בסיטואציות ממש מאתגרות, גם כשנחצים גבולות.
זה לא שאין מקום להצבת גבולות, בוודאי שיש, זה אחד מתפקידנו כהורים להציב גבול כדי לשמור על הילדים שלנו,
אבל גם את זה צריך לעשות בלי לנתק את הקשר ביננו.
