איך תדעו אם יש לכם ילד עם רגישות יתר ואיך תוכלו לעזור לו?

מרגישים שאתם נותנים לילדים שלכם הכל וזה עדיין לא מספיק?
הם מתוסכלים בקלות, התגובות שלהם לא פרופורציונאליות ולגדל אותם זה אינטנסיבי בטירוף?
יכול להיות שיש לכם ילד עם רגישות יתר.

רגישות יתר יכולה לעבור אל הילד בתורשה (גנטית) או כתוצאה מחוויות הריון ולידה טראומטיות
והיא מאפיינת כ-15%-20% מהילדים.

הבנה של "ילדים רגישים" תאפשר לכם, ההורים, לספק את הצרכים האמיתיים של הילד. כמו כן, ההורות שלכם תהיה קלה יותר.

במאמר נדבר על מה זה ילד עם רגישות יתר ואיך נדע שיש לנו ילד עם רגישות יתר.

נדבר על איך אפשר לעזור לו וגם על המתנה הטמונה בכך.

 

מה זו רגישות יתר?

במוח של כולנו, יש מסננים, שתפקידם לסנן אחוז גבוה מהגירויים ומהאינפורמציה החיצוניים והפנימיים,
שאנחנו נחשפים אליהם ולאפשר לנו להתנהל בעולם, בלי להיות מוצפים ומוסחים.

אצל ילדים עם רגישות גבוהה, המסננים האלו לא מבצעים את תפקידם כמו אצל רוב האנשים. כלומר,
הם חווים את הכל בצורה מאוד עוצמתית ואינטנסיבית. הם מרגישים הכל, קולטים הכל וערים להכל. מערכת הבהלה במוח שלהם פועלת הרבה יותר.

כדי שילד רגיש יוכל להתנהל ולתפקד ביומיום ובמסגרת כמו כולם, המוח שלו מעלה מגננה רגשית. המגננה מסייעת לו להיות "אסוף" ולשרוד את ריבוי השעות במסגרת, במנותק מההורים.
כמו כיבוי ה"שאלטר" של הרגשות, כדי לא להרגיש.

אצל ילדים שאין להם רגישות גבוהה, כמו שהמגננה עולה – כך היא אמורה גם לרדת.
עם ילדים רגישים, אנחנו צריכים ״לעבוד״ קשה יותר כדי לרכך את המגננות. לפעמים נראה שהמגננה פשוט תקועה ולא משנה כמה אנחנו משקיעים בקשר, הילד נשאר ממוגן.

כשהילד במגננה, קשה לו וקשה גם לנו. קשה להתנהל איתו, לתפוס את הקשב לו, ליצור קשר עין ולהתקרב פיזית ורגשית.
יתכן ונשמע הרבה "לא אכפת לי!" ו-"לא רוצה אותך". בגלל שהוא ממוגן ונמנע מלהרגיש רגשות פגיעים, הוא ידחה אותנו דווקא בימים שאנחנו יודעים שהוא הכי זקוק לקירבה שלנו.

 

איך תדעו אם לילד שלכם יש רגישות יתר?

ילד עם רגישות יתר זה ילד שלוקח לו יותר זמן להבשיל. אם נשווה שני ילדים בני אותו גיל,
אחד עם רגישות יתר והשני לא, הילד הרגיש יהיה פחות בוגר, עם פחות שליטה עצמית ויכולת הכלה של האחר. אבל זו לא רק ילדותיות. המוח שלהם עמוס בסינון גירויים, אז לוקח לו יותר זמן להשתלט על כל מה שקורה בפנים.

יחד עם זאת, בגלל שהם קולטים הכל, ילדים עם רגישות יתר, נוטים להיות מאד חכמים עם יכולות קוגנטיביות גבוהות. לכן זה יכול פעמים לתעתע.

הנה עוד כמה כלים, שיאפשרו לכם לזהות האם לילד שלכם יש רגישות יתר:

1. השוואה בין ילדים: אם יש כמה ילדים בבית, זה יהיה הילד שדורש הכי הרבה תשומת לב. בהנחה שכל הילדים מקבלים יחס שווה בשווה, הילד הזה צריך יותר.

2. רגישות גבוהה באחד החושים: בעיה עם ריחות, בהלה מרעשים, הבגד מציק או לא נעים וקיימת רגישות למרקמים וטעמים.

3. נטייה למגננות: בגלל שהם חווים הכל בצורה כל כך חזקה, המוח נוטה יותר בקלות להיכנס למגננה, לעמעם את עוצמת הרגשות. זה טוב כי זה מגן על הילד. אבל זה גם מעכב את ההתפתחות הרגשית, מפריע ליצירת חיבור עמוק להורה ומעלה התנהגויות מאתגרות.

 

איך אפשר לעזור לילד עם רגישות יתר?

להורים לילדים רגישים יש תפקיד קריטי לסייע להם להתמודד עם הרגישות, לתפקד בחיי היום יום ולעזור למוח שלהם להבשיל ולהתבגר.

1. להגן מחוויות מציפות: לא לבודד את הילד לגמרי אבל כן לווסת עבורו את העולם. אם לילד קשה לשהות במקום בגלל עומס והצפה של רעש, לא ניקח אותו למקומות כמו קניונים או אירועים גדולים. נחסוך ממנו את החוויות המאתגרות והמציפות ולא נצפה ממנו להתמודד. פשוט אין לו את היכולת.

2. להיות עבורם "אי של יציבות": ילדים עם רגישות יתר זקוקים להורים עם הובלה יציבה ובטוחה. שלא ניבהל מהם, שנעמוד איתנים מול הסערות הרגשיות שלהם ומול הבעת רגשות שהיא לפעמים חזקה ומבהילה. אם נשמור על קשר עם כמה שפחות פרידות, בין אם פיסיות (שעות מרובות בנפרד) ובין אם פרידה שבאה לידי ביטוי באיומים, כך הם יפתחו בטחון בעולם וירגישו בטוחים להבשיל ולהתפתח.

3. לספק להם רגעי שקט במהלך היום: יש ילדים שהולכים לגן, חוזרים מהגן, הולכים לחבר, הולכים לחוג, חוזרים, אוכלים והולכים לישון. ילדים עם רגישות יתר לא מסוגלים לקצב כזה. הם צריכים זמן שקט, זמן בית, שהייה שקטה, נקייה ממסכים, מגירויים, מחברים וממשימות שחייבים לעשות, כדי שלמוח יהיה זמן לעבד את הגירויים שספג במשך היום וכדי שטונוס השרירים קצת ירפה.

4. מקום בטוח לבטא רגש: כדאי שהבית יהיה מקום שבטוח ולגיטימי לבטא בו כל רגש. לכל רגש יש חשיבות מאוד גדולה בהתפתחות של המוח: כעס, פחד, אכזבה ותסכול. חשוב שהילד ידע שיש מקום גם לרגשות האלה בקשר. לא נאפשר כל צורה של ביטוי ריגשי (כמו תוקפנות כלפי האח הקטן), אבל כן אפשר להפנות את התסכול לאובייקט לגיטימי, כמו לבעוט בכרית או לקרוע ניירות.

5. להיות שם, באמת: ילדים עם רגישות יותר זקוקים מאוד לנו, ההורים. מבחינה רגשית – שנבין אותם, מבחינה פיזית – שנהיה איתם, שנהיה הווסת שלהם מול העולם שבחוץ ושנראה אותם גם מעבר להתנהגות שלהם. כשאנחנו איתם – שנהיה נוכחים.
נניח את הסלולארי בצד ונדחה את מטלות הבית לערב. נחזר אחרי הילד, להשקיע בהיקשרות ונרכך את הלב.

אם נעשה מה שצריך למרות ההצפה, הרגישות והקושי, נראה שהילד מצליח לפתח עצמאות, ויסות ושליטה.
זה פשוט יקח יותר זמן.

 

לסיכום

פעמים רבות, הרגישות עוברת בתורשה, כלומר שילד רגיש, הרבה פעמים הוא ילד להורה רגיש, או אפילו לשני הורים רגישים.
רגישות יתר, היא גם מתנה – עבורנו ועבור הילד הרגיש.

עבור הילדים הרגישים, הם נוטים להביא לעולם משהו אחר וייחודי. החוכמה והרגישות שלהם בסופו של דבר תשרת אותם לכשיתבגרו.

ועבורנו – מתוך השאיפה להיות הורים טובים יותר עבור הילד הרגיש, נעבור גם אנחנו תהליך של התבגרות, ויסות וההטבה תבוא לשני הכיוונים.

ילד עם רגישות יתר דורש הרבה יותר סבלנות, נשימה עמוקה והרבה הכלה, מתוך אמונה, שבסוף – הוא יתבגר,
אם ניתן לו מה שהוא צריך. היחידים שיכולים לרכך מגננות של ילדים אלו אנחנו, ההורים.

אם נשכיל לראות את הילד שלנו, מעבר להתנהגות, אם נדע לזהות שלילד שלנו יש רגישות יתר ונעניק לו את מה שהוא זקוק לו, נספק לו תנאים קצת יותר שמרניים ויחס קצת יותר צמוד, הוא ירגיש מוגן ובטוח, המוח שלו יוכל להתפנות לצמיחה, משחק והתפתחות והמיוחדות המקסימה שלו תבוא לידי ביטוי בשיא תפארתה.

 

אם אתם חושבים שיש לכם בבית ילד אחד או יותר עם רגישות יתר ואתם רוצים לקבל כלים כדי לענות על הצרכים שלו, שלכם ושל המשפחה כולה, מוזמנים לקרוא עוד אודות תכנית הליווי המיוחדת שלנו להורים.

אהבתם את המאמר? שתפו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שווה לקרוא גם את זה:

קבלו מאיתנו מתנה

מיני קורס חינמי בנושא ילדים רגישים