ילד מרביץ – 7 דרכים להתמודדות אפקטיבית וארוכת טווח

אחד הנושאים שהכי מטרידים, מתסכלים או אפילו מביכים הורים, הוא אגרסיביות אצל ילדים. זה קורה ממגוון סיבות:

  • אתם לא מבינים למה הילד מתנהג בצורה כזו וחוששים שהוא יגדל להיות ילד אלים;
  • ביטויי האגרסיביות שלו מבהילים אתכם;
  • ההתנהגות האגרסיבית מוציאה מאיתנו, ההורים, תגובות אמוציונליות, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם איך שהיינו רוצים לנהוג בילדינו.

 

אתם אומרים, מסבירים ומנסים לחנך את הילד שוב ושוב לא להרביץ, אבל הוא ממשיך?

לפניכם 7 כלים ותובנות, שיוכלו לעזור לכם, באופן מידי.

 

תוקפנות אצל ילדים

הידעתם? מחקרים מראים, שגילאי שנתיים עד 5, הן השנים הכי אגרסיביות בחייו של אדם. זאת אומרת, שבגילאים אלה, ילדים מונעים מתוך הדחפים והרגשות שלהם.

כמבוגרים, גם לנו יש תסכולים ודחפים תוקפניים, אפילו כלפי הילדים שלנו ברגעים מסוימים. בגלל שאנחנו זוכרים שאנחנו אוהבים אותם ולא רוצים לפגוע בהם, אנחנו מצליחים למתן את הדחף ולשלוט בו.

אצל ילדים עד גיל 5-6 (ואצל ילדים רגישים אפילו יותר), אין את היכולת הזו, בטח לא כשהרגשות מאוד סוערים. החלק הרציונלי שבמוחם עדיין לא מפותח מספיק. לכן, כשעולה הדחף להרביץ, אין שום מחשבה או רגש, שעולים בו זמנית וממתנים את הדחף.

חשוב לזכור, שתוקפנות היא מה שקורה מעל פני השטח, אבל מה שיושב מתחתיו – זה תסכול. זה יכול להיות תסכול מדבר שקרה, כמו חבר שחטף צעצוע, או הורה שלא הרשה ממתק. זה יכול להיות תסכול מסיבות יותר עמוקות, שקשורות בקשר ביננו ההורים לבין הילדים, כמו פרידות, כעסים מרובים, הסתגלות לגן, לידת אח או אחות ועוד.

לילדים אין יכולת שליטה עצמית או הבנה רציונלית לגבי למה לא מרביצים. לכן כל דחף שיעלה בעקבות תסכול – מיד יבוא לידי ביטוי.

 

דרכי התמודדות נפוצות ולמה הן לא עוזרות

1. הסברים רציונליים: יש לנו נטייה לחשוב, שמוח של ילדים עובד בדיוק כמו של מבוגרים. לכן, אם נסביר להם מדוע לא להרביץ שוב ושוב, לבסוף, הם יבינו וישלטו בעצמם.
הבעיה היא, כאמור, שהמוח של ילדים אינו בשל ואינו פועל מתוך הבנה רציונלית, אלא מתוך דחפים ורגשות. גם אם הילד שלנו מאוד חכם ואנחנו חושבים שהוא מבין, יתכן והוא יבטיח לא להרביץ שוב, אבל ברגע שיעלה בו הדחף, הוא פשוט לא יוכל לעמוד בהבטחה (על אף שבאמת היה רוצה) והאגרסיביות תבוא לידי ביטוי.

 

2. התעלמות, התרחקות או שימוש באיומים ועונשים: לפעמים, נדמה לנו שזה עובד. אז למה שנפסיק? הסיבה היא – כי יש לזה מחיר!
הדבר שהכי חשוב לילדים, זו היקשרות – חיבור משמעותי עם דמות מטפלת.
כשאנחנו מתרחקים מהם כשהם סוערים, אנחנו בעצם משדרים להם, שהנוכחות והאהבה שלנו, מותנות בהתנהגות שלהם. בנוסף, כשאנחנו מאיימים, אנחנו מבהילים אותם ואז הם "מתיישרים" כדי לתקן את זה.
אבל התסכול, שבגינו הגיעה ההתנהגות האגרסיבית מלכתחילה – לא יעלם, הוא פשוט ישנה צורה. במקום להרביץ ליד ההורה, הילד יעשה זאת בגן, או אפילו יפגע בעצמו.

 

7 דרכי טיפול אפקטיביות להתמודדות עם ילדים מרביצים

לאחר שהבנו את ההתנהגות האגרסיבית ומה לא כדאי לעשות, הנה 7 כלים ותובנות שיעזרו לכם לצלוח את ההתנהגות האגרסיבית, בלי להגיב אליה בצורה שתחמיר את המצב:

 

1. עמדת הובלה: חשוב מאוד לשמור על עמדת הובלה בקשר ולא להיבהל מסערת הרגשות של הילד. עצם העובדה שהילד כרגע מרביץ, לא אומר שהוא יהפוך להיות בריון או מופרע בעתיד. זו תקופה, היא תעבור, הוא יתבגר, הוא יבשיל ויפתח שליטה עצמית. עד אז – הוא פשוט חווה המון הצפות.

 

2. התנהגות היא רק סימפטום: צריך לזכור, שההתנהגות היא רק סימפטום ולא כדאי לייחס אותה לילד (״ילד אלים״) ובכך לתייג אותו. הילד לא עושה דווקא, לא מנסה להכעיס ולא בוחן גבולות. הוא במצוקה. דווקא ברגעים מאתגרים אלו, נסו לזכור שמתחת לתוקפנות, שנראית לפעמים כמו הר געש מתפרץ, יש ילד שקשה לו. הדבר האחרון שהוא צריך זה שנכעס עליו.

 

3. תגובה עניינית: חשוב שתהיה אמירה הורית ברורה ועניינית – אצלנו בבית לא מרביצים. לא מתוך כעס וציפייה למגר את התופעה, אלא כדי לשתול זרע לטווח הארוך. ביום שתהיה לילד יותר שליטה עצמית והוא ידע להכיל שני רגשות בו זמנית, המשפט הזה כבר יהיה לו בראש. אז אמנם יעלה הדחף, אבל גם המשפט הזה יעלה.

 

4. פריקת תסכולים: גם לאחר שעצרנו את ההתנהגות האגרסיבית, התסכול עדיין קיים. במקום למנוע אותו, עזרו לילד לפרוק אותו, בצורה שמקובלת עליכם ושלא פוגעת באף אחד.
אפשר להרביץ לכרית, לקשקש חזק על דף, לצעוק, לקרוע ניירות, לזרוק כדור וכו'. עם ילדים יותר קטנים, אפשר להשתמש בהחלפת הרגש, ברגש אחר: להצחיק אותם, להפתיע אותם עם משהו או להרחיק אותם מהסיטואציה. זה יעבוד רק אם הם לא מאוד סוערים וגם זה פתרון חלקי.

 

5. לא מחנכים בשעת התפרצות! אין טעם לדבר עם ילד שנמצא בסערה רגשית. הוא פשוט לא פנוי להקשיב, למרות הצורך שלנו להגיב בצורה מידית. זכרו להשהות את התגובה. רק אחרי שהסערה חלפה, כשהילד יהיה רגוע ואנחנו רגועים, כשיחזור החיבור – נוכל לדבר על רגשות, בלי כעס וביקורת ולהציע חלופות.

 

6. לשמור על הקשר: הדבר אולי הכי חשוב, הוא לא לפגוע בחיבור ביננו. אנחנו רוצים לשמור על הקשר ולשדר לילד, שהקשר חזק יותר מכל דבר אחר, גם כשהוא מתנהג בצורה לא מקובלת.
הרבה פעמים, כשהילד סוער – אז גם אני סוערת. אני מרחיקה אותו ממני ואז אני רק מגבירה אצלו את התסכול. גם אם כעסתי וזה בסדר, זה אנושי, כדאי להחזיר את החיבור. להגיד: מקודם כעסנו, עכשיו בוא נשב נקרא סיפור, נאכל משהו ביחד ועוד.

 

7. בכי: הדרך הכי יעילה וטבעית לסייע לילד מתוסכל לשחרר את התסכול, להתאושש ולהסתגל למה שלא עובד לו, היא באמצעות בכי – להרגיש את העצב שנמצא עמוק מתחת למה שלא הסתדר כפי שהיה רוצה. חשוב לאפשר לילד להגיע לבכי ספונטני ולא לעצור אותו אם הוא מגיע. לנרמל את הבכי ולהציע לילד נחמה, חיבוק ומילים חמות.

פתאום, תראו שהילד ״כמו חדש״ וחוזר לשחק. הבכי, הוא לא רק פורקן פיזי של הגוף, הוא ממש הסתגלות רגשית לסיטואציה.
אז תפנו מקום לבכי, תעוררו דמעות (לדוגמא: הילד שלי מתוסכל כי הוא לא יכול לקבל ממתק, אז אשאל אותו משהו כמו "אתה עצוב כי אי אפשר לקבל ממתק?") ועברו לעמדת המנחם. בין ידינו המנחמות יהיה לו יותר קל לפרוק את התסכול דרך דמעות. זה יאפשר לו להתאושש מהר ויוריד משמעותית את רף האגרסיביות שלו.

 

לסיכום:

התמודדות עם ילדים מרביצים מעוררת אצל הורים רבים הרבה חוסר וודאות וחוסר בטחון. חשוב לנו להדגיש שההתנהגות – היא קצה הקרחון. רק כשנבין מה קורה מתחת להתנהגות, נוכל לתת פתרון אמיתי לשורש הבעיה ולא רק לפתור את ההתנהגות עצמה.

אם אתם מוצאים את עצמכם מסבירים שוב ושוב לילדים למה לא להרביץ והם עדיין מרביצים, זכרו שהסברים לא עובדים בגילאים הצעירים. שהמוח שלהם לא מספיק בשל כדי להכיל שני רגשות והם עוד לא פיתחו שליטה עצמית.

הפתרון נעוץ בהבנת מקור התסכול, צמצום פרידות, הובלה לפורקן תסכול בטוח ולדמעות של עצב על מה שלא עובד.

 

לא משנה בני כמה הילדים שלכן, שנתיים, חמש, שבע או עשר, אף פעם לא מאוחר להפוך להיות הורים שאתם כל כך רוצים להיות, להבין את המקור של הקשיים של ילדיכם ולתת מענה עמוק דרך קשר בטוח ומשמעותי.

לקריאה על תכנית הליווי שלנו לחצו כאן

אהבתם את המאמר? שתפו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שווה לקרוא גם את זה:

קבלו מאיתנו מתנה

מיני קורס חינמי בנושא ילדים רגישים